החלטה בתיק ע"מ 28351-07-12

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות.

2.         המבקש הגיש ערעור על צווי שומה שהוצאו לו על ידי המשיב לשנים 2007 - 2009. ביום 20/11/12 הגיש המשיב את נימוקי השומה. ביום 26/11/12 הוריתי כי נימוקי הערעור יוגשו עד ליום 15/1/13. כן קבעתי את התיק לקדם משפט ליום 26/2/13.

3.         המבקש לא הגיש את נימוקי הערעור.  במועד ובשעה שנקבעו לדיון לא התייצבו המערער או בא כוחו. על כן , ניתן פסק דין המורה על מחיקת הערעור. בפסק הדין ציינתי כי הוא ניתן גם בשל אי הגשת נימוקי הערעור וגם בשל אי ההתייצבות.

4.         בבקשה שבפני נטען כי המבקש הגיע לבית המשפט בשעה היעודה, 08:30, אולם, התעכב בשל הצורך לעבור בדיקות ביטחוניות. עוד טען כי משהגיע לאולם הדיונים פגש את ב"כ המשיב וזה השיב לו כי הדיון בעניינו כבר הסתיים. אין פירוט באיזו שעה הגיע המבקש לאולם הדיונים.

5.         המבקש מבהיר בבקשתו כי "רק במועד מאוחר יותר הבין המערער כי ניתן פסק דין בעניינו [...]" (סעיף 5 לבקשה). המבקש אינו מפרט מתי נודע לו ומתי קיבל את ההחלטה.

6.         המבקש מפרט בקצרה את טיעוניו לעניין סיכויי ההצלחה בערעור וטוען כי במקביל לניהול התיק בבית המשפט התנהלו מגעים להסדר. כמו כן הוא טוען כי השומה הוצאה על פי מיטב השפיטה וכי ידוע כי 'שומות אלו אינן מדויקות'. המערער לא פירט את השגותיו לשומות, לא הסביר את היעדרם של הספרים, לא פירט את חישוב הרווח הגולמי בעסקו ולא הביא אף נתון לגבי הכנסותיו בשנות המס שבמחלוקת.

7.         המשיב מתנגד לבקשה. ב"כ המשיב מבהיר כי אינו זוכר שהמשיב הגיע לאולם הדיונים ועל כן סבור כי אם המשיב הגיע בשלב כלשהו הרי היה זה מאוחר הרבה יותר שכן ב"כ המשיב עזב את האולם לאחר השעה 08:45. עוד נטען כי אין די בבקשה ותצהיר כדי להקים עילה ראויה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

8.         דין הבקשה להידחות. כידוע, כאשר ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות ולא נפל פגם בנתינתו, מוטל על המבקש את ביטולו לשכנע כי ראוי שבית המשפט יבטל את פסק הדין על פי שיקול דעתו. (ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 736 (1995)). שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל מתייחס לשתי שאלות; סיבת אי ההתייצבות וסיכויי ההצלחה. השאלה השנייה היא  העיקר שכן בית המשפט לא ייעתר לבקשה לביטול פסק דין כאשר אין טעם ממשי בניהול ההליך (ראו ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ע"א 1782/08 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (ניתן ביום 6/4/08); רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' כהן (ניתן ביום 22/5/12); ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 20 (מהדורה שניה - 2008)). 

9.         המבקש הגיש תצהיר סתמי וכללי שמתייחס רק לסיבת האיחור לדיון. אין בתצהיר כל התייחסות לסיכויי ההצלחה ואין כל התייחסות לסיבת אי הגשת נימוקי הערעור.

            לעניין סיבת האיחור קשה לקבל את גרסת המבקש. קיומו של עומס בשערי הכניסה אינו יכול להצדיק איחור לדיון. יתרה מזו, אילו הגיע המבקש בשעה 08:45 לאולם הדיונים, שעה שבה התנהלו דיונים נוספים עם ב"כ המשיב, חזקה שהדבר היה מוצא ביטוי בפרוטוקול.

10.        גם אם איחורו של המבקש לדיון היה ניתן להבנה, אף כי אני סבור שמי שמוזמן לבית המשפט צריך להגיע זמן מספיק מראש, הרי שאין כל ה סבר מדוע לא הוגשו נימוקי הערעור. כזכור, ניתנה החלטה שעל המבקש להגיש את נימוקי הערעור עד ליום 15/1/13. אין שום התייחסות בבקשה ובתצהיר למחדלו של המבקש.

11.        גם לעניין סיכויי ההצלחה אין די בטענות המבקש. השומות הוצאו למבקש מאחר ולא הציג ספרים שאותם נדרש לנהל. אין בבקשה ובתצהיר כל הסבר מדוע לא נוהלו הספרים ואין כל ניסיון להשלים את החסר. הטענה כי נוהל משא ומתן לסיום התיק בהסדר אינה טענת ערעור ואינה מצביעה על סיכויי הצלחה.

12.        גם האמירה הכוללת שחישובי המשיב אינם מדויקים אינה תחליף להוכחת הרווח הגולמי. בהיעדר ספרים עובר הנטל על המבקש לשכנע בדבר היקף הכנסתו החייבת (ראו לעניין נטל ההוכחה  ע"א 6743/03 תחנת שירותי רכב רוממה חיפה בע"מ נ' פקיד שומה חיפה (ניתן ביום 28/7/05); ע"א 5324/05 בשיר שחאדה נ. פקיד שומה עכו, (ניתן ביום  9.8.09)).

13.        אשר על כן אני דוחה את הבקשה. פסק הדין יישאר בתוקפו.

ניתנה היום,  י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: